בלוג

איך קערת הפסח מלמדת אותנו תזונה בריאה?

 

 

 

בעולם הדיאטות, הכושר והחיטוב, סדר פסח נחשב למעין אירוע טראומתי כמעט – כמות האוכל, היין והיושבנות א-לה-כולנו-מסובין איננה עומדת בקנה אחד עם רוב ההמלצות שלנו כאנשי אורח חיים בריא והקלישאה, הטוענת כי בסדר עצמו אנחנו צורכים סדר גודל קלורי שמתאים לבודי-בילדר המצוי, מדוייקת למדי. עם זאת, הדרכים להתמודדות עם העודף הקלורי והתרבות הפחמימות (מי לא אוהב מצה עם שוקולד בבוקר אחרי הסדר עם הבני-דודים שלא ראינו מאז, אה, הסדר האחרון?) הן בדרך כלל בקלישאה לא שונה מהקלישאה שצויינה קודם – הטיפים ידועים לכל. לקצוב ארוחות גדולות לקטנות, לא לבוא לסדר רעבים מדי, להחליט על מנות קבועות ולא לחטוף, ביסים קטנים, לעיסות ארוכות, לשתות מים. טיפ קטן משלי שנוסף לרשימה הזו – להמנע מהגפילטע פיש – ולו רק כי קרפיון איננו דג עשיר במיוחד באומגה 3 וכן כי אני פשוט לא סובל אותו ברמה הגסטרונומית. אבל ברצינות, טיפים נורמטיביים להתמודדות עם הסדר אפשר למצוא בכל כתבה ב-YNET ומאקו.

לרוב אני גם דורש מהתלמידים ומהמטופלים שלי להתעלם מכתבות אלו. מדוע ולמה? כי א’, הטיפים הללו הם טיפים שהגיוניים לכל תהליך הרזייה ולכל אירוע עתיר קלורי סטייל חתונות או מסיבות, רובם נגזרת של הגיון בריא ולא איזו תורה טיפולית עם בשורה בצידה, ו-ב’, כי תהליכי הרזייה דורשים בעיקר טיפול עמוק ברמה הנפשית-רגשית וטיפים מעין אלו מתאימים בעיקר לאנשים שכבר התחילו בתהליך או גרוע מכך, מרמים את עצמם שהם בתוך תהליך ומסיימים את הסדר או בדיכאון, מאחר ולא הצליחו להתאפק מול הצלי בפירות-יער של דודה תרצה, או בדיכאון, מאחר והצליחו להתאפק מול הצלי הנ”ל שהיה כל כך, אבל כל כך, טעים, כמו שאמרה אמא. אז מה עושים? איך בכל זאת אפשר להעביר את החג הזה בצורה בריאה ומחוייכת?

אז נו, הנה פטנט עם פוטנציאל לעשות למישהו טוב על הלב. אפשר ללמוד קצת ולהזכיר לעצמנו על ערכי התזונה הבריאה שכן קיימים, בסופו של דבר, על קערת הסדר. מחד, דבר תורה שאפשר לשאת בדיוק בקטע הזה בין ארבעה-בנים לבין ברוך-המקום-ברוך-הוא אי שם באיזור המגיד ובדרך להרשים את הדוד יוסי שלמדנו משהו בקורס הזה שעשינו, מאידך, שיעור לחיים בריאים ותזונה מאוזנת.

מאחר והכתבה איננה לגמרי על יהדות, לא נדון במקורותיה המעט עמומים של הקערה כמנהג קבוע בסדר. אלא, נקפוץ ישר למים:

מרור + חזרת

המרור מסמל לנו את המר בחיים, את הקושי, ובאמת, מה טוב יותר מהלבן-של-החסה או שורש חזרת וסלק טחונים לחריף אשכנזי לוהט על מנת להזכיר את הקושי? ובכן, הקושי הזה מתחלק לנו לשניים. על יתרונותיהם הסיביים של הירקות נדון בכרפס, אך החריף והמר מסמלים לנו דווקא משהו רגשי יותר, שכיף להתחיל איתו את השיח. להתמודד מול עצמנו, היא המשימה הקשה ביותר. לא סתם חז”ל טוענים שהגיבור הוא זה שכובש את יצרו – ואכן, מר הקרב מול האכילה הרגשית, מול הדודא הנצחית, מול הרצון לאכול ולאכול. מר וחריף להשאר בריא, מר וחריף להיות גם בחיטוב. הקערה מזכירה לנו את זה.

חרוסת

למול הקושי והחריפות והמרירות ניצב לנו הטיט שבנה את הקושי, כלומר, זכר הטיט לבניין ערי המסכנות של פרעה, אך דווקא הוא – מתוק. למען להזכיר לנו: אחד, שמול כל הקושי יש גם מתק ביקום הזה, והוא ההצלחה שלנו, האהבה העצמית שלנו, הקבלה העצמית שלנו. שתיים, פירות הם אב מזון קריטי, הנמצא מומלץ בפה מלא על ידי כל ארגון פירות. יש להזכיר כי בכל זאת, אין להרבות בו על יתר מידה, וההמלצה הרגילה עומדת על 2-3 מנות פרי ליום. מתאמנים רציניים יותר יכולים להפריז ל4-5 ויותר, באופן מחוייט אישי.

זרוע

כי ביד חזקה גאל אותנו הקב”ה מהמצרים וביד חזקה נבנה את עצמנו. הזרוע היא דרך אחת לחלבון איכותי עם ערך ביולוגי גבוה, אשר יעיל לנו במיוחד בתקופות אנאבוליות. ודאי שניתן למצוא תחליף צמחוני לעניין – ויש גם תחליפים טבעוניים, אך זה, לזמן ומקום אחר.

כרפס

אמנם אלו הרומאים שאכלו אותו כמתאבן והמסורת טוענת שלמדנו את המנהג לפתוח בירק את הסעודה הזו מהם, אך ירקות צריכים להיות מרכיב בכל ארוחה באידיאל, ובוודאי כמה שיותר מהיום. כל ארגון בריאות בשנים האחרונות ממליץ על ביסוס התזונה שלנו מהצומח, וקערת הסדר מזכירה לנו בדיוק את העובדה הזו. לא סתם פותחים באחת מקבוצות המזון החשובות ביותר את הסעודה הגדולה הזו.

ביצה

זכר קרבן הפסח, אך אם נזווג זיווגים, הלה דומה בתפקידה לזרוע, מקור חלבון מעולה, עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות (לצד כולסטרול, אבל הכולסטרול התזונתי הפך לפחות מעניין בשנים האחרונות), ואכן מקור צמחוני לתקופה אנאבולית, ובכלל. להזכיר, שאת בניין הגוף ניתן למצוא במספר דרכים.

ואם נשים לב, הקערה מרמזת לנו רמזים דל פחמימתיים – איפה המצה או שאר הדגנים? שאלה טובה. כנראה שהמנהג רצה להזכיר לנו שבכל זאת, כדי לשמור על משקל סביר וצריכה קלורית סבירה, אולי כדאי שלא נעמיס במצות יותר מדי ונשאיר אותן לכורך, אפיקומן ולמצה-שוקולד של הבוקר.

אז מה היה לנו? לזכור את הקושי, לאהוב את המתק ולהתענג על פירות, להגדיל את עצמנו במקורות חלבוניים בריאים ואיכותיים ולא לשכוח הרבה ירקות. אז קערת הסדר היא טיפ תזונתי לא פחות טוב מניוזלטר של מותגי שמירת משקל, מי היה מאמין?

לשאלות והרשמה השאירו פרטים